תמונה 17
(הבמה ריקה, בקהל יושבים שישה "מושתלים" במקומות אסטרטגים כדי
להביע דברים)
טלסקרין: חברים, אתם מתבקשים לשבת. שתי דקות השנאה התחילו.
(יורד מסך וידאוף סרט מוקרן. בסרט נראה איש לא יפה במיוחד
שקולו ערב לאוזן כקול כבש, בקהל נשמעות צעקות "מוות
לגולדשטיין)
גולדשטיין: אסור שהדיקטטורה של המפלגה תמשיך, אני תובע לחתום
חוזה שלום עם איראסיה.(ברקע מאחוריו קבוצת חיילים צועדת) חייב
להיות באוקיאניה חופש דיבור.
אישה א' בקהל: (על רקע דבריו) חזיר, הוא חזיר!
גולדשטיין: חייב להיות באוקיאניה, ארצנו, חופש התכנסות.(פניו
של גולדשטיין מתעוותים והולכים ונעשים מפלצתיים)
איש א' בקהל: מוות לבוגדים!
איש ב' בקהל: לחסל את גולדשטיין!
אישה ב': לרטש את האויבים!
(הצעקות של האנשים הופכות לצווחות, ופניו של גולדשטיין על המסך
מתעוותים והולכים. גולדשטיין נעלם מהמסך, וכל מה שנותר עליו
הוא חיילים שצועקים "יחיא איראסיה". קול פיצוץ עז נשמע. הקהל
משתתק. על המסך נראות שלוש סיסמאות גדולות, הקהל מדקלם אותם
קצובות, מין סוג של אוטוהיפנוזה)
הקהל וקולו של הטלסקרין הבוקע מן הרמקולים: (בקול רם במיוחד,
הטלסקרין עומד על במתו וזועק את הדברים)
מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!    
מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
(האח הגדול מופיע על המסך, הקהל עדיין ממשיך להפנט את עצמו
בקריאות קצובות בזמן שהוא מדבר.)
האח הגדול: אין מה לדאוג, אני רואה אתכם בכל רגע. עיני פקוחה
תמיד להשגיח עליכם. אני הוא האח הגדול.(עוד פעמיים נשמעת
קריאתו הקצובה של הקהל עד שהיא נפסקת בבת אחת, חושך. המסך
עולה.
תמונה 18
(עוד פעם תאורה של חלום, כולם על הבמה חוץ מווינסטון הישן)
ווינסטון: מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
(פאוזה)אתם...סלחתם לי.
כולם: אנחנו סלחנו לך.
ווינסטון: אתם מבינים אותי.
כולם: אנחנו מבינים אותך.
ווינסטון: הכל כבר טוב, אין עוד מאבק.
כולם: הכל כבר טוב, אין עוד מאבק.
ווינסטון: אני אוהב את האח הגדול, אני אוהב את האח הגדול!(כולם
לאט יוצאים, ווינסטון הישן נכנס, תוך כדי קריאתו של ווינסטון
החדש)
ווינסטון(הישן): עצור, אני לא סלחתי לך.  שתיים ועוד שתיים
שווה ארבע.(ווינסטון החדש ממשיך בקריאתו ויוצא תוך כדי כך
מהבמה. ווינסטון הישן נשאר לבד על הבמה)
הקהל: מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כח!
חושך