איוב כהן / באה העת |
אל מראה שאינה מפויחת
לראות בברק, אין בך אות או סימן
כי ניצת נעורייך פורחת
מה לקין ודם אחיו הזועק
מול שפתייך כאודם שלהבת
קמילה של אובדן, עם פריחת השקד
שניבט בך מעין צוחקת
גם אם צער נועץ בך כידון להכאיב
וקדרות עולמך בך עוטפת
זה הסתיו העצוב וחורף עקר
אחריו מן הסתם בא אביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|