תמונה 13
(תאורת חלום, ווינסטון וג'וליה מחזיקים ידיים, הולכים יד ביד)
ג'וליה: אתה רואה בשביל מה שווה לחיות...תקשיב לציפורים...
ווינסטון: את שירת הציפורים המפלגה לא יכולה להפסיק...
ג'וליה: אהבה המפלגה לא יכולה להפסיק, תשוקה היא לא יכולה
לעצור.
ווינסטון: הו ג'וליה!
ג'וליה: מי צריך את השטויות המזוינות האלה שלהם כשיש לך אהבה,
כשיש לך תשוקה. אני אוהבת אותך, ווינסטון.
ווינסטון: (מחכה, מנסה לעצור את עצמו אך לבסוף עונה, וביחד
איתו ווינסטון שחוזר אל מה שהיה מתוך שינה) ג'וליה! ג'וליה!
אהובתי! ג'וליה! אני אוהב אותך! אני אוהב אותך!(ווינסטון
וג'וליה שבחלום מסתכלים על ווינסטון כאילו אומרים "מה עשית?"
ובורחים מהבמה, ווינסטון מתעורר ומבין את מעשיו)
תמונה 14
(התאורה חוזרת להיות רגילה)
טלסקרין: 6709, סמית ו', לא למדת כלום!
ווינסטון: אני למדתי!
טלסקרין: המוח למד, הלב לא! אתה צריך לעבור תיקון הרבה יותר
גדול מזה.(צועק) חדר אחד אפס אחד, חדר אחד אפס אחד!
(אובראין והל מגיעים לבמה בעצבנות)
הל: קום! בוא הנה!
אובראין: (אוחז בכתפיו של ווינסטון שלא מסוגל להחזיק את עצמו)
רצית לשקר לי, טיפשות! הסתכל לתוך עיני!(מחכה מספר שניות ואומר
בקול רגוע יותר)תגיד לי ווינסטון, ובלי שקרים הפעם, אתה יודע
שאני מבחין בשקרים מייד, מה יחסך אל האח הגדול?
ווינסטון: אני שונא אותו.
אובראין: אז עכשיו כדי שתאהב אותו צריך צעד אחרון.
הל: (בהתלהבות) חדר אחד אפס אחד.
תמונה 15
(הבמה מחשיכה)
אובראין: פעם שאלת אותי מה נמצא בחדר אחד אפס אחד. ובכן, בדר
אחד אפס אחד נמצא הדבר הגרוע ביותר בעולם.(שומר נכנס אל הבמה
ומביא חפץ גדול חלול, עשוי מתכת) הדבר הגרוע ביותר בעולם הוא
לא אותו דבר לכולם, לאחד קבורה בחיים, לאחר מיתה בשריפה,
בצליבה או סתם מיתות משונות לך הדבר הגרוע בעולם הוא עכברושים
דווקא(ווינסטון מחוויר).
ווינסטון: אתם לא תעשו זאת! אסור לכם לעשות ככה! אסור לכם
לעשות ככה!!!
אובראין: אתה זוכר את הרגע הנוראי שהיה מופיע בחלומותיך? קיר
של אופל היה מופיע לפניך, משהו נורא היה מעברו של הקיר. אתה
ידעת מהו, אבל לא העזת לחשוב על זה. העכברושים היו מעברו האחר
של הקיר.
ווינסטון: (מתאמץ לדבר בקול מאופק) אובראין, אתה יודע שאין
צורך בכך. מה אתה רוצה שאני אעשה?
אובראין: הכאב לבדו,לא תמיד מספיק. לפעמים מסוגל אדם לעמוד
בכאב אפילו עד מוות. אבל לכל אדם יש משהו שהוא לא מסוגל לשאת.
משהו שהוא לא יכול לחשוב עליו. זה לא עניין של פחדנות, זה יצר
הקיום. כך אצלך עם עכברושים, הם הלחץ שלא תוכל לעמוד בו, אפילו
אם תרצה, אתה תעשה מה שנדרוש ממך.
ווינסטון: אבל מה זה? מה זה???
אובראין: פשוט בקש מאתנו להעביר ווינסטון, בקש מאתנו להעביר את
העכברושים למישהו אחר.
ווינסטון: מי? מי? תגיד לי מי.
אובראין: אתה יודע, ווינסטון.
ווינסטון: אני לא! תגיד לי מי.
הל: (מתקרבת אל הכלוב) העכברוש, למרות שהוא ממשפחת המכרסמים,
הוא אוכל בשר. אתה יודע את זה. בטח שמעת מה שקורה בשכונות עוני
בעיר. יש רחובות שאין אישה שמעיזה להשאיר את התינוק שלה בבית
לבדו אפילו לחמש דקות, שלא יתנפלו עליו העכברושים. תוך שעה הם
מכרסמים את כל הגוף ומשאירים רק את העצמות. הם מתנפלים על
מבוגרים חולים או על גוססים. באינטליגנציה מדהימה הם יודעים
מתי האדם חסר אונים.
אובראין: פתחי את הכלוב הל, עוד חצי דקה.
הל: כאשר הדלת תיפתח היצורים יפרצו ממש כמו כדור מתוך רובה.
ראית פעם עכברוש קופץ באוויר? הם יזנקו אל פניך ויתחילו לחפור
בתוכם. לפעמים הם טורפים בהתחלה את העיניים. לפעמים הם קודחים
חור בלחיים וטורפים את הלשון.
אובראין: עוד עשר שניות.
הל: זה היה אחד העונשים השכיחים ביותר בסין הקיסרית.(פאוזה)
ווינסטון: (אור מלא על הבמה, ג'וליה בחלקה האחר של הבמה מסתכלת
על ווינסטון)תעשו את זה לג'וליה! לא לי, לג'וליה! לא איכפת לי
מה תעשו לה! תאנסו אותה! תרטשו את פניה! תקרעו את בשרה מעליה!
רק לא לי! לג'וליה! לא לי!!!(נופל מהכיסא בו קשרו אותו, חושך)
תמונה 16
(הדיאלוג מתנהל בין ווינסטון החדש לג'וליה בחשכה גמורה, לא
רואים אף אחד מהשניים)
ווינסטון: (זועק)ג'וליה, בגדתי בך.
ג'וליה: גם אני בגדתי בך.
ווינסטון: הם יכולים לשנות אותך מבפנים.
ג'וליה: אני יודעת.