והכול רועד
אי אפשר לנצח דבר
אני עוצר אותך
מלעזוב בבת אחת
מה אמרתי
מה אמרת
לא יודע דבר
כול הדרכים משתנות
עכשיו, במגע קל
שנינו שוב נפרמים
גוף אחד
לנפש
בסוף נתגלגל חבולים
ואת אומרת
שזה הייאוש
שלא משאיר ברירות
רגע את הולכת
ורגע את נשארת
הולכים לאט
עד שהכול כמו מתפרק מעצמו
מגע לא ברור
טריקות דלת
מבטים שנעלמים במרחב
והכול כמו רועד
מה את אומרת
מה אני אומר לך
אני משאיר אותך בערב
מקשיב לרדיו
ונוסע רחוק
אנשים שנסעו
ידעו לאן לא לחזור
ואת רוצה להשאיר הכול
מצדך שהעולם ייסגר היום
מצדך שהכול ייגמר מחר
אני טורק את הדלת בחוזקה
אני יודע שזה יכול להיות פשוט
שהכול רועד
ושנינו מפחדים כמו ילדים
אז מחזיק לך את היד
מבקש, תישארי
כתבתי לך משפטים שלא נגמרים
השארתי לך את כל הפתחים
והלילה נטבע עמוק
לאן הוא מוביל אותנו
מה את אומרת
מה אני אומר לך
אנחנו הרי יודעים הכול
ואולי נרקוד
אולי לא יהיה בזה כלום
יש בדרך בה את מחייכת
משהו עצוב
ילדים קטנים
שלא הבינו שהחיים התחילו והם מאחרים
בבית הקפה ההוא, ליד הכיכר הגדולה
הקשנו על הכול
הפכנו קשוחים לרגע
גם פסנתרים לא עשו דבר
את רצית לעזוב
ואני ביקשתי, תשארי
יש מגע, אי אפשר לשקר
יש עצב
לא יכול להכיר
ואת, עומדת מולי
מי מאיתנו היה הבטחה ולא התממש
מי מבין שנינו יודה בכול
את נוגעת בי בפנים
ושנינו רועדים
מה את אמרת
מה אני אמרתי
ושנינו שותקים. |