עוטפת את פניך
במגע עדין
ועל סדין ורדים
הייתי מנשימה אותך
רגעי אושר
קטנטנים
הייתי מושיטה ידי
אל הרקיע התכול
ומפסלת בענן
את פסל אהבתי
וכשהלילה לו יירד
הייתי מבקשת מירח
לשלוח לי אבקה של
כוכבים
הייתי מבשמת כריתך
בחלומות קסומים
מרדימה אותך
בקול ערב
סוחפת את העולם כולו
בשירתי
את העצים, הציפורים,
הרוח, הים והגלים
הייתי באה עד אליך
על מרבד קסמים
ומצילה אותך
מחלומות על דרקונים
טירות של מכשפים
וכמו כל בוקר
הייתי מתעוררת
משאירה החלומות
הרחק אי שם
בין היקיצה לתרדמה
באיזור הדמדומים,
האיזור של הצללים
היכן שגם אתה נמצא. |
