פאולינה ז'וקוב / צללים |
המהלכים
באיזור הדמדומים
והלילה היורד
רענו לצרה,
נשמת העורב
פועמת בקרבנו
כולנו צללים
ואתה בורח
מהצל של עצמך
כערפד, מפחד לראות
בבואתך המשתקפת
במראה
עוטה על עצמך
גלימה
תחפושת של ערב
מכושף
מטיל כשפים בדמיונך
על אור הבוקר
התמים
וכולנו צללים
מרחפים על פני הארץ
מבט חורפי בעינינו
ורוח סערה בליבנו
ענן אפור מעל ראשנו
סמל לבדידותנו
הנצחית
אני וגם אתה
צללים
של
החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|