השיר הזה מוקדש למישהי מיוחדת
כל כך מיוחדת אין לי מילים להסביר זאת.
כבר לא יהיה לי משהו מיוחד כל כך...
(בטח שלא בתחנת אוטובוס)


הגיע הזמן למצוא אהבה
הבהוב עייניך מלטף אותי
הדימיון בינינו עוטף אותי
אני מרגיש טוב
אבל עצוב לי
עצוב לי כל כך
יותר אנ'לא אראה אותך

מילאת אותי בהתרגשות
שהרבה זמן לא הייתה שם
בערך 17 שנה
מילאת אותי בהתחדשות
כזו מין רכות
שמגנה עלי
וגורמת לי לחשוב
רק עלייך, רק עלייך

כל כך שמח
וכל כך עצוב לי גם
אני רוצה
עכשיו להפטר מהעולם
להאחז בשארית
המבט, שנשאר שם
ונטמע וטבע
בתוך חוטי חשמל
הו... טבע בתוך חוטי חשמל

אני יודע שכל זה מסובך
המחשבה הזו שלא אראה אותך,
מעבירה בי ת'דמעות
זה מן דמעות לא מובנות
של הרגשה כזאת כל כך משונה

אני יודע שזו שטות
ושבטח כבר תקפה השכחה
אבל אני יודע יש מהות
לפגישה הזו, הכל כך חדשה

כל כך שמח
וכל כך עצוב לי גם
אני רוצה
עכשיו להפטר מהעולם
להאחז בשארית
המבט, שנשאר שם
ונטמע וטבע
בתוך חוטי חשמל
הו... טבע בתוך חוטי חשמל

שקט, שקט
ואת לא ממש זכרת

את לא ממש זכרת

אותי.

(אז דרך אגב
איך קוראים לך?
שימי ולך?
ענבר)