מסרתי את הנשק.
נפלתי בלי הרגישו
וקמתי, וכשרצתי הם סוף-סוף הביטו.
רצתי על הבלטות המעושנות ביותר בארץ.
בתחילת הבוקר, רק הלחץ שלי נלחם בלחץ הזרם הזה שלצידי.
ברגליים יחפות מדממות,
רצתי בזבוטינסקי
העישון הזה שעישנתי קודם אבל מרגישה אותו עכשיו
הפך את זבוטינסקי למיתר צ'לו קרוע
תוסס מחשמל סטטי ועדיין הצליל הזה באוזן
דוסית שנראית יותר עייפה ממני, ריח של לחמניות, ותחנות אוטובוס
שהן כרטיס כניסה לתוך העשן הזה.
ואני לא אדחף איתכם אליו שוב,
אני ארוץ עד לסלנט
ארחף מעל פקק שינסה למשוך אותי אליו למטה.
אפור - ירוק הפקק,
בזבוטינסקי האדום |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.