אני יושבת כאן וקר לי,
אני חושבת, כמה אתה רחוק ממני
וכמה אני רוצה אותך כאן ליידי,
שתחבק אותי, ותחמם אותי
ושתגיד שוב שאתה אוהב
ושבחיים לא תעזוב.

אני יושבת כאן וקר לי,
אני נזכרת ביום שאמרת שאתה לא חוזר
אמרת שכואב לך מדי,
וקשה לך איתי.
ושאני לא מספיק אוהבת
לא כמוך.

אני יושבת כאן וקר לי,
כמה שבכיתי ואמרתי לך שאוהב
ושתמיד אשאר לצידך,
לא משנה מה יקרה
אבל אמרת שזה לא מספיק
ושחסר בי משהו
משהו שאין באף אחת אחרת.

אני יושבת כאן וקר לי,
לא אמרתי לך לחזור
העיניים שלי עכשיו אדומות ורטובות,
אולי בגלל הגשם ואולי בגללך.
עכשיו אולי יש בי משהו שאין באחרות
זה נקרא געגוע,
אבל לא סתם געגוע, געגוע אליך.

אני יושבת כאן וקר לי,
הטלפון בוהה בי, או שאני בוהה בו
הוא לא מצלצל,
ואני לא מחייגת
ואני רוצה אותך שוב,
שתגיד שוב שאתה אוהב
ושבחיים לא תעזוב.