משבי רוח  חזקים באזורים גבוהים.
אפשר להגיד סופות, כן... סופות.
הם נושבים לי ישר בפנים, קרים כאלה.
קשה גם ההליכה.
קשה לי ללכת נגד הרוח.

אני חש בתחילתו של נמק.
הרגשת נמלולים ברגל שמאל.
מאבד תחושה כמעט.
קור כואב כזה, משתק.
כמו אש, שורף לי את כף הרגל,
הבוהן.
לא מרגיש את הבוהן.

אני חושב שהמוות לא רחוק ממני עכשיו.
קשה לי לחשוב.
קשה לי לחשוב על זה.
קשה לי להתרכז ולחשוב.
קשה לי להתרכז בהליכה, אני חושב שאני אעצור.
מאבד תקווה.
הרוח חזקה, מעיפה אותי, אני מתעייף, חייב להתאמץ לעמוד.
אני חושב שאני אשב.

אני מתחיל להיזכר.
אני מאבד ריכוז וחוזר לחשוב על הבוהן.
אני חושב שצריך לקטוע אותה.
כמו בסרטים.
אבל אין לי איזה וויסקי לשתות לפני.
קשיים בנשימה וזיכרונות שמציפים את המוח.

אני חייב לנגוע לעצמי בזין בפעם האחרונה.
קשה מאוד למצוא אותו בין כל הבגדים.
אני נזכר באשתי ומושיט יד לעברו.
לא מרגיש היד לא מרגיש הזין.
אני מצליח לפתוח את המכנסיים וגם את אלה שמתחתיהם.
מנסה לזכור איך אשתי נראית.
קשה. קר.
כואב לי, והרוח.
אני גוסס על השלג עם הזין בחוץ.
פאדיחה שימצאו אותי ככה.
מנסה להחזיר אותו חזרה אבל נראה לי שגם הוא קפא.
נראה לי שיש לי נמק בזין.
מחליט לאונן בפעם האחרונה.
עם נמק או בלי נמק אני חייב.
אשתי שוכבת על המיטה בחזייה ותחתונים.
אני משפשף.
זה כואב.
והרוח.
מצליפה לי בזין. לא נותנת לאונן בפעם האחרונה כמו בנאדם.
אני ממשיך לשפשף וחוזרת לי לאט-לאט התחושה לזין.
אולי אני אחיה. לא נראה לי. ממשיך לשפשף.
אני תיכף גומר, אני מרגיש את זה מתקרב. אשתי צורחת.
כאב בבוהן מסיט את תשומת הלב.
פספסתי את רגע השפיכה.
אני מסתכל על הזין שלי ורואה נוזל לבן סמיך קפוא.
אשתי נמחקה לגמרי מהראש.
קשה לנשום, מנסה להתרומם - אני רוצה לחיות - אבל לא יכול.
עייף. אין כוח.
גמרתי.