לפעמים, כשאני מתעורר,
יש לי קשחת. גם
כתם יבש בתחתונים, גם.
וכשזה נגמר
אז גם אני, נגמר.

ביום חמישי בערב היא הגיעה
ראיתי אותה כבר מהחלון
פתחתי לה...
את הדלת.
נגעתי לה...
ביד. נגעתי לי...
בזין.
עשיתי ארוחת ערב יפה עם נרות שקניתי בסופר בלי ריח.
היינו שנינו ערומים.
היא הסתכלה עליו.
הוא הביט בה בעינו האחת.
היא מצמצה ראשונה.

ולפעמים כשבא לי אני לוחץ עליו חזק.

ולפעמים כשבא לי
אני יוצא אל העולם.

מישהו עכשיו נוגע לי בבטן התחתונה קרוב לזין.
אני לא רוצה להסתכל.
אני נושם.
אני פוני קטן.

עכשיו אני דוהר בשדה.
ובאמצע השדה עומדת ילדה.
היא מחזיקה פרח צהוב קטן...
ביד אחת.
ביד השנייה...
מבהיק לו גדם.

הסתובבתי סביבה.
ריח הפרחים סחרר את ראשי.
רקדנו.
ניסיתי לדמיין אותה עירומה.
עמד לי.

ועכשיו אני חוזר בחזרה.
חוזר לאימא.
חוזר לאימא שלי, חוזר לאימא שלי
הזונה.

בשבילה אני תמיד קטן
בשבילה זה תמיד יותר מדי קטן.
חוזר לאימא שלי,
חודר לאימא שלי, הזונה.

ועכשיו אני קיים.