THE MANY sings to me... The flesh is warm and full of unity
I feel the glory of THE MANY. My head is full of wonderful
ideas and experiments!! The mutation I'm going through is
sometimes so painful and sometimes it is so marvelous! I
know that in the end there will be a better me. Not one. But
MANY. Without the tyranny of the INDEVIDUAL!! THE MANY sang
to me, and it was so beautiful. I felt a part of something.
The sense of togetherness made us all feel so POWERFUL. THE
MANY IS STRONG!!!!

"נתנאל!!"

-"ממ... מממ.... מממממהההה?!"

"תפסיק לדקלם משפטים מ - System Shock 2! במיוחד מול האחיינים!
אתה מפחיד (אני יודע) אותם!"

-"אבל רק ככה הם נותנים לי קצת מנוחה!! תגידי לאביה שתפסיק
לגעת לי בכל הדברים שבחדר, ותגידי לה שתפסיק לתת לי סטירות!
אני אדגדג אותה למוות. אני לא צוחק! ותגידי לאוריה להפסיק
לקפוץ עליי! נהרס לי הגב! את יודעת, למרות שהוא קטן, עם כל מסת
הגוף שלו על הגב-התחתון שלי, הוא לא בדיוק כרית נוצות
קלילה..."

"שתוק! ותמשיך להעסיק אותם עד שארוחת-הערב תהייה מוכנה. אין לי
כוח שהם יתרוצצו לי בין הרגליים."

-"%%!!@#!@#$@#!!$$%$%$%!!"

"שמור על הפה שלך!"

"THE MANY has fallen..."


(מבוסס על סיפור אמיתי - כל פעם שהאחיינים האלה באים איתי
במגע, נהרס לי הגב (במקרה הטוב) או שנשבר ונסדק לי משהו בחדר
(במקרה הרע). מוקדש באהבה לזאטוט והזאטוטית הקטנים שאני כ"כ
אוהב. ועכשיו אם תסלחו אני אלך לשכב לנוח קצת...)