מוקדש לשירה שלי, שהכניסה הרבה אור וטוהר לחיי.
אני אוהבת אותך.

מה אוכל לספר על ילדה כל כך מדהימה שנכנסה לחיי?
לילדה הזאת קוראים שירה.
שירה ילדה מאד מיוחדת. היא תמימה אבל לא תמימה. עדינה,
ביישנית, יפה כל כך, מתגרה, סקסית, מקסימה, חייכנית, בעלת חיוך
עצוב אבל שמח, טהורה.

הילדה הזאת מושכת אותי אליה בקולה כשהיא שרה או צוחקת.
דרך יצירותיה שתמיד נוגעות בנקודות הכי רגישות שלי.
גורמת לי לרגשות עזים, עצב, שמחה, אהבה, הערצה.

שירה היא ההשראה שלי, כמו עומר.
את שירה אני מעריצה ממש.
כשאני רואה שיצירה חדשה של שירה פורסמה אני עוזבת את הכל בצד
וקוראת אותה.
ואני תמיד תמיד תמיד מוקסמת ממילותיה.
היא חודרת אליי בדרכה המיוחדת ומעניקה לי אור.
היא הכניסה הרבה אור וטוהר לחיי.

מעולם לא הכרתי ילדה מוכשרת כל כך. היא שרה, כותבת, מנגנת,
מציירת.
יצירותיה מדהימות. אני מוקסמת מהן.
היא פשוט ילדה מיוחדת ואני כל כך שמחה שהיה לי את הכבוד להכיר
אותה.

כל פעם היא עוזרת לי בבעיותיי. עוזרת, תומכת, מחבקת, בוכה
איתי, צוחקת כשלי שמח בוכה כשלי עצוב.

ממש כמו מלאך כזה ששומר עליי מלמעלה.
כזאת היא שירה, שירה שלי.
היא אינה רואה עד כמה היא מדהימה ויפה ומוכשרת.
אנא, עיזרו לי להראות לה את זה...

על הילדה הזאת עובר הרבה בחיים, יותר מדי, ואנחנו שם כדיי
לתמוך, לעזור, לחבק, לחייך, לבכות איתה, לצחוק כשהיא שמחה
ולבכות כשהיא עצובה.
כמו שהיא עושה עם כולנו. היא מדהימה.

שירה, אני אוהבת אותך ואל תשכחי שאת אף פעם לא לבד, כי יש לך
אותי! ואני לא הולכת לשום מקום.
אני מרגישה שכבר אמרתי הכל ועוד נותר לי כל כך הרבה מה להגיד.
אז פשוט אומר עוד דבר אחד.

"שירה, תמשיכי לחייך, אני כאן, שומרת עלייך, מלאך שלי".