לפעמים אני עצובה, ולפעמים אני כאילו שמחה
הציונים שלי מסריחים כמו הנשמה שלי
השקרים שלי כל הזמן חוזרים על עצמם
בכיתה, למורה, לחברים, להורים בעיקר
ואותם אני הכי מאכזבת, כי זה מה שיש,
זאת אני, ילדתם הגאונה - אשר לא יודעת דבר
חוץ מלהתעלל בסביבתה.
החיים קשים - על זה אין בכלל על מה לדבר
והם גם מטונפים, כל האנשים חושבים את עצמם
למשהו מיוחד ורק אני תמיד בתחתית וגם אשאר
היתה ילדה קטנה וביישנית שאיכזבה את ההורים שלה בלי סוף
עם כל השקרים והצרחות והבכי המתחנן.
מה לעשות זה מה שיש, החיים לא פיירים
פה יש גן עדן ושם יש גיהנום וכל אחד
והסיפור שלו, ורק אצלי הסיפור כבר נגמר
ואצל אחרים הוא רק נמשך ונמשך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.