קונדום אחד.
קונדום אחד של R3 שתאריך התפוגה שלו עבר לפני 5 שנים. זה כל מה
שנשאר לי.
הוא היה חייל, מ"כ בגולני, שחום וגבוה ונאה. הוא היה כריזמטי
ונמשכתי לגוף שלו, לעיניים שלו שהסגירו כל כך הרבה ולחזות
הקשוחה שהתעקשה שהוא לא מדבר על הרגשות. לא מסגיר את עצמו
ותמיד חצי מרוחק ממני למרות שניסיתי להתקרב.
סך הכול יצאנו פעם אחד וספרתי 27 שיחות טלפון סתמיות על מה
קורה ואיפה אתה ועם מי. לא הייתי היחידה, לא הראשונה ולא
האחרונה. הוא לא היה מסור ולא אוהב ולא רצה רק אותי. הוא רצה
את כולן ואני הייתי רק אחת מיני רבות וידעתי את זה. זה לא שינה
לי, בכלל לא. אמרתי לעצמי שאני אחרת אבל בפנים ידעתי שלא.
הוא רצה את הגוף שלי וידעתי שבלי לשים לב הוא לוקח את הלב אבל
התעקשתי שלא. הוא ביקש והציב בתור תנאי ואני סירבתי. הוא התרחק
וגם אני.
אחרי חודש הוא היה בסביבה והתקשר. אני הזמנתי אותו אלי וידעתי
בדיוק בשביל מה. זה לא היה סוד שאחרי שבועיים בלי המגע של עור
רך של בחורה הוא עמד להשתגע ואהבתי את זה שעכשיו הוא משתגע
אלי. הוא בא, מלוכלך, עייף ולא מגולח. הוא ירד 14 קילו מאז
שראיתי אותו. שבוע מלחמה הוא אמר. "רק לוף ומים ואני לא אוהב
בכלל לוף". 120 קילומטר ברגל עם 15 חיילים, הוא אמר. אני רק
הבטתי בו בעיניים מלאות הערצה, שקטות, בוחנות אותו, את השרירים
בידיים וברגליים ואת השפתיים האלו שכל כך השתוקקתי אליהן.
בחנתי את הבטן שלו שהייתה נעימה כל כך והבטתי למטה וראיתי-לא
ראיתי את מה שעתיד היה להיות בתוכי.
ציפיתי לסקס פשוט, בלי רגש מצידו, ציפיתי לחוסר אכפתיות כלשהי
ולאהבת בשרים ולא נפשות. הוא היה עדין, וסבלני. הוא ניסה פעם
אחר פעם ודאג לי, רק שלא יכאב הוא אמר. הוא לא גמר אבל הוא
חיבק אותי חצי שעה וישב לידי. הוא אמר שהוא חייב ללכת כי כבר
עברו שעתיים ומחפשים אותו. אמרתי לו שזה בסדר וליוויתי אותו
לתחנת האוטובוס.
הוא חיבק אותי בדרך לתחנה למרות התיק הכבד וה-M16 שהכבידו
עליו.
עמדנו וראינו את האוטובוס מתקרב, הוא אמר לי שאני יפה וחייכתי
חיוך תמים-לא תמים כי ידעתי עכשיו את הסוד.
הוא עלה על האוטובוס ונסע.
הוא נשאר בקשר חודש כמעט אבל אני כבר לא הרגשתי דבר. הוא כבר
לא היה מושלם בעיני. הוא היה אדם פשוט, שהיה בתוכי.
וכל מה שנשאר לי מהפעם הראשונה הוא הקונדום. אפילו לא תמונה,
רק הקונדום שמצוי בארנק שלי כמזכרת. לא שתזכיר לי אותו אלא את
הפעם הזו שבה גיליתי את סוד אהבת הבשרים ולא הנפשות, ובה הוא
גילה את ההפך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.