בערפול חושים
וחוסר תקווה תמידי
בלילה בלי כוכבים
וירח שנראה שאינו אמיתי
כשהייתי שבורה והרוסה מהכול
כשצבע השמיים השתנה לאפור מכחול
כשבכיתי כל לילה לעצמי במיטה
כשאיבדתי דרך בתוך העלטה
פתאום באת אלי
והפכת הכול לורוד וטוב
הבוקר הפציע, חייכתי שוב
ולמדתי בזכותך מחדש לאהוב
כשהבית קרס, המקלט נפל
כשהמחסה נהרס, והכול נכשל
כשהייתי בלי תקווה
כשהייתי ללא אהבה
פתאום באת אלי
והפכת הכול לורוד וטוב
הבוקר הפציע, חייכתי שוב
ולמדתי בזכותך מחדש לאהוב
ועכשיו אני אסירת תודה לחבר הכי טוב
לזה שהקשיב, דאג ועזר יותר מהרוב
ולזה שלעולם לא חדל לאהוב
לזה שנתן את הכול מעצמו
שעשה למעני יותר משעשה למענו
לאותו אחד שענה על כל תפילותיי
ולאותו אחד שלעולם לא אתן לחמוק מחיי. |
