אחרי הדור המזויין בא המחורפן.
תמיד אמרו לי את זה ולא האמנתי.
אבל באמת. הוא מחורפן לאללה. אין לי ספק בזה.
אבל אני, אני מתעלם. מה אכפת לי.

אולי גם אני מחורפן, ואף אחד לא טרח להגיד לי את זה. אולי
ואולי לא.
פוסטמודרניזם בסופו הוא פארש, קשקוש וזיון שכל.
על כן, דורינו, שגדל על טקסטים פוסטמודרניים, שחוץ מלהגיד
שכולם הומואים או משהו כזה לא אומרים הרבה, הוא מחורפן למדי.
מחורפן מלשון בחרפנה, בטירוף, בג'ננה. שפויים אנחנו לא, זה
בטוח, אבל עדיין, למי אכפת.