|
כשהייתי קטן אז היתה לי כלבה
בוקסרית ענקית, בת גילי.
כשחזרתי הביתה כל יום מהגן
היא חיכתה ושמחה בגללי.
אם הייתי שמח, זנבה הקצוץ
התנדנד בחיוך של כלבים.
היא ידעה להצחיק וידעה גם לבכות
כשהיינו מאד עצובים.
והיתה לי גם אמא מאד רצינית
אבל לה לא היתה שום סיבה
לכשכש -- כי בכלל לא היה לה זנב --
אז גדלתי להיות בן-כלבה. |
|
|
רבים שואלים
אותי, איפה אתה
בחגים?
ואני עונה, לאור
התנהגותו המבישה
של צביקה הלולן
בליל הסדר
האחרון, אני
פתוח להצעות.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.