מלטף את גופך הקר
נושק לשפתיך שאיבדו את אודמן
שיערך השחור עדין מוטל על הכר
מפסל את חמוקייך כאמן
בסדין לבן עטפתיך
כתינוק בן יומם
ערומה כביום היוולדך ראיתיך
נועץ מבט בשדיך שאיבדו את חומם
שבוע חלף ואת עדיין עימי
מסרב להיפרד ממך
שלולית דמך עדין על יד מפתן ביתי
ואני שוכב עם גופתך | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.