אני מוצאת את עצמי באמצע לילה גשום
שוב זרוקה בדירה שלו בצד האפל של דרום תל אביב
הוא ישן בתוך המיטה הקרה שלו
ואני לידו שולחת את עיניי לתיקרה, לא מחפשת את אלוהים
רק מנסה לחקור את בעיות השינה שלי
חשוך פה, ואני נלחמת עם עצמי אם להעיר אותו
אבל אף פעם אני לא עושה את זה
מדי פעם אני מעבירה את עיניי אליו
ואני יודעת אני יודעת שאני לא צריכה להיות כאן
לידו, לשתוק לו להכנע לכאב שהוא מייצר
אני צריכה סיגריה.
אני שולחת יד בניחוש אל תוך הריצפה החשוכה
מחפשת את הווינסטון שלי שיפתח לי ת'דמיון
סוף סוף איתרתי את הקופסה, לאכזבתי היא ריקה
היא ריקה כמוני, כמוהו.
אני שולפת סיגריה אדומה מהקופסה שלו
מדליקה עם מצית גוססת
לוקחת עמוק עמוק לריאות, ונושפת על פניו
שום תזוזה, אני חוזרת לבהות בתקרה
אני לא רוצה להיות כאן
אני גם לא רוצה להיות בבית
אני בחיים לא אקום מהמיטה הזאת
אני פחדנית
בגלל זה היום אני נמצאת בקבר שהוא בנה לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.