|
כמו גלים מתנפצים
על אבן גדולה
כך אושרך המתוק
שנעלם בשתיקה
כמו בועה ענקית
שחיש אפפה
את מבטך התמים
ואותו היא שינתה
כאבך השתלט
ואין כבר מנוס
כי בתוך העצבות
את טבעת
נפשך העדינה
דועכת לאטה
כמו אש שכבתה
ולהבתה נחנקה |
|
|
כמה אפשר!!!
יגאל עמיר, שואל
את עצמו שאלה
סלוגניסטית
טיפוסית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.