כשנולד לי אח חדש, הוא היה ממש קטן,
הוא כל היום רק בכה וישן,
והקטינו לי ת'חדר כדי לשים לו מיטה ליד הקיר,
ושיחקתי עם נדב בשקט, כדי שאותו לא אעיר.

וכשהוא לוקח ת'דובי שלי עם הפרווה הלבנה,
או מפרק את הלגו שאבא רק לי קנה,
ושאני חושב שזה ממש ממש לא פייר,
אני מסכים בשבילו לוותר.

אבל בלילה, אחרי שהייתי ילד גדול כמעט יום שלם,
אני שוכב במיטה וחולם,
ללכלך, לעשות בלגן ולהעיף סביב חול,
ולהיות עוד קצת תינוק של אמא, ולא כל כך מהר לגדול.