|
כמה רציתי לצעוק
מהלכת עלי חוף בדממה
למה לקחת אותו ממני
אמא אדמה
אך קולי נאלם
והחול את רגליי ליטף
רצתה לפייסני האם
בחיבוקה העוטף
רציתי לרדוף אחר השחפים
לבקש שישאוני אל על
למקום בו אולי אמצאנו
בשמיים מעל
אך לרוץ לא יכולתי
כשלו כוחותיי
והשמש ניסתה אף היא
לייבש דמעותיי
כה רציתי לשקוע בים
לשבור בעצמי כל גל
לחפש בין אדווה לאדווה
אם לשם הוא הובל
אך רוחי נהדפה
וקצפו הגלים אל החוף
להרגיע דפיקות לבי
להשכיח מכאוב
ואולי אם היה בי הכוח,
האומץ ורוח הקרב
אבל הם נעלמו ואינם
ואף הוא לא שב. |
|
|
פתאום אנשים
באים ואומרים
לי. מיכלי, שכחו
ממך.
את כבר לא
בחמישיה הפותחת
של הסלוגנימיים.
סלונגימיים.
סלוגנטישתים.
שיט.
אתם יודעים שאני
קאפ די?
מיכלי מקמבקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.