תני לי ואבוא אל נפשך ואנשקה,
הראי לי הכיצד לצפות בנשמתך העירומה,
לה אהיה כשלהבת נוגעת, יונקת וקדושה
ואת, כמיינקת צמאה וכלה מערגה,
תצררי נשמותינו,
בנשיקה תמזגי גופותינו
עד נהייה נוגהו כאחד
מלילה קפוץ תשוקה
עד רז השחר המחוויר.
ציפורים תשרנה לנו שיר;
שיר חיים מהסס וקורן
על הזיית יום צעיר שיוולד
ותזריח נפש חרדה ומצפה
לבשורת גאולתה הבאה מתוכה.
26/12/03 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.