היא נחתה אצלי ביד.
פיה קטנה ויפה, עם חיוך.
היא התיישבה לי ככה, בכף היד, וכנפיה מדגדגות את קצות
אצבעותיי.
כל כך עדינה נראתה הפיה, כמו בובת חרסינה, אולי כמו בועת
סבון.
חייכתי אל הפיה והיא נשקה לקצה אפי.
עיניה הכחולות מביטות בחכמה מסביב.
רוח קרה נשבה, הפיה נרעדה, ואני להגן על הפיה רציתי.
כף ידי נסגרה במהירות - להגן על יופי טהור.
מתוך כף ידי צעקה חלושה.
כף היד נפתחה בדממה, הרוח הפסיקה לנשוב.
פיה אחת קטנה לא זזה בכף ידי.
לפתע הבנתי - הרגתי פיה.
רק להגן עליה רציתי, וידי הרגה אותה, אותה יד שרצתה להגן.
פיה שוכבת בתוך היד, קפואה.
דמעה אחת אחרונה תלויה על קצה עינה.
פיה טהורה מתה בכף ידי ואני מתה איתה.