מחשבות
חדלו להתרוצץ במוחי,
צאו החוצה,
כלא הייתם מעולם,
הניחו לי, מנוחת עולם,
שבה ארדם לי על סלעי,
קרובה לאפר, למותי...
אנא הפסיקו את הכאב,
שאתן כטפילות מביאות עמכן,
נתפסות בבשרי,
חונקות עולמי,
איך אינן מביאות את הקץ למעני,
בעוד אני רק מחכה לסיומי...
חפשו לכן בית,
אך אל נא לכן למצוא אותו בי,
אינכן ברוכות כאן יותר,
במקום אליו אפנה למען
שלום מותי...
הכותרת באה מידיד כישרוני במיוחד. תודה אלכס
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.