היא נוטה לעשות את זה. הולכת הביתה מביטה ברוח רודפת
אנשים לדירותיהם המחוממות צעיפים מתעופפים מאחוריהם
טיפות גשם מתחזקות כולם מחטטים בתיקים לה אין מטרייה.
אנשים אלגנטיים ברחוב צועדים בין הטיפות ורק היא נרטבת
נדמה כאילו הכל מכוון כך. ונדמה לה שהבחור בתא הטלפון
מעבר לרחוב מדבר עם אהובה רחוקה, היא רוצה רק לשמוע
כמה מילים של חיבה. אז נכנסת לתא ממול ומדליקה סיגריה
לרגע מרגישה כמה היה קר שם בחוץ, לרגע מתענגת על החום
בפנים עדיין לא מבינה את כל הממהרים. אז היא מרימה את
השפופרת מעמידה פנים שגם לה יש אהוב רחוק. מישהו שם
רחוק בעולם היא תדמיין אותו באיזשהו אי שכתם דיו יצר על
האטלס ומישהו טרח לתת לו שם אולי מאוריציוס מישהו שם
במאוריציוס מישהו עם עיניים גדולות וכהות מישהו עם לב חי
פועם מישהו מדמיין אותה. בחצאית ישנה סיגריה זולה ומבט
עייף. מישהו מדמיין אותה מהצד השני של הקו.