אני מתקשרת אליך מטלפון ציבורי בפאריז
בין הצלצולים אני בוחנת את בדלי הסיגריות
על רצפת התא. תפאורה לרגע של
ציפייה
לקולך, מנומנם ורחוק שיענה "הלו? הלו?"
שכחתי את הבדלי הזמנים
אז אני מנסה לתאר לך אחר צהריים בפאריז
שקר, אבל השמיים כחולים והאוויר מרגיש כמו צלופן
ופתחו את זירת ההחלקה על הקרח מול העירייה.
אתה שקוע בניו יורק של בוקר
קול של לפני קפה וסיגריה ראשונה ואני רוצה
לומר מילים שאף פעם לא אמרתי
ובמקום זה נשאר רק
היית צריך להיות כאן. אז היית מבין.

בוקר טוב ילד, בוקר טוב.