|
הבטתי מן החלון
אל בין השמשות
מבטי קפוא ברקיע
לעת שקיעת ערב,
מעל בתי העיר הישנה
שמיים נמלאו פסים
פסים של ענני נוצה
בצבעי זהוב, ורוד ואפור
והם עזים ביותר מערבה
כמו חיפו על השמש שנעלמה
כמו נטל האל מכחול
ויצר עוד מבוע להשראה.
לא יכולתי להתיק מבטי
נטלתי נייר וכתבתי
את זו התחושה
על שמשת החלון
מול נוף בין השמשות. |
|
|
החיים מיאשים
וכל זה, זה
המוטו גם של
הסיפור שתקרא
עכשיו.
אבל, אחרי
שתקרא, תחשוב
ככה - זה מה יש,
ועם זה ננצח.
after all, what
else is there?
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.