|
כשהפסקת להרגיש
אז באתי אני
לקולות הצלילים
שגעשו בחוצות העיר
עם אזמל ופטיש
התחלתי לחצוב
רגשות בליבך
עוד מבלי שהספיק להפשיר
וכשלא נותר איש
שישמע את קולך
עת זעקת בערגה,
פילחת את חלל האוויר
נותרתי אדיש
לרצונך הכנה
שאתחשב במעט
ואעזוב את ליבך השביר
דצמבר 2003, בחוץ כל כך אירופה |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.