האהבה היא כמו הדוור. מדי פעם היא באה להביא לנו משהו, ולאחר
מכן הולכת לדרכה.

אצל הדוור,

לפעמים באים חשבונות כספיים, שלא כל כך כיף לנו איתם, הם
מתמלאים באבק, ובסופו של דבר נזרקים.
לפעמים באים מכתבים עם חדשות רעות. דברים שאולי פעם אהבנו,
ועכשיו הם גורמים לנו לאכזבה.
לפעמים באים סתם פליירים מעצבנים וחד פעמיים. קוראים אותם,
וכשמסיימים זורקים אותם לפח.
מידי פעם בא איזה פלייר שנשאר אצלנו קצת יותר זמן... אבל גם
הוא בסופו של דבר נזרק.

באהבה,

במקום חשבונות כספיים מגיעות אהבות שאנחנו רוצים אותן רק כי
אנחנו חושבים שאנחנו חייבים אותן.
במקום מכתבים עם חדשות רעות, באות לנו פרידות כואבות ומאכזבות,
מאהבות שחשבנו שהן משמעותיות.
במקום פליירים באים סטוצים חד פעמיים ולא כל כך מעניינים, אותם
אנחנו זורקים בסוף היום או אפילו לפני.


אבל פעם אחת בחיים, חייב לבוא מכתב אחד טוב. חייב לבוא מכתב
אחד שכל פעם שקוראים אותו מחייכים.
מכתב שאף פעם לא נרצה לזרוק אותו, ותמיד נשמור ונקדש אותו.
מתי יבוא המכתב הזה, ואם הוא יבוא בכלל, זוהי השאלה הגדולה
ביותר שכל בני האדם מתמודדים או התמודדו איתם מידי יום בחייהם.