ריקי די / לוחש קולך |
דרך זגוגית החלון,
בבואה של דמותך
בנוף עצים עירומים.
ואתה ,
בלבוש געגועים
מתייצב כמו כל בוקר
בשדות הרים מושלגים
ושולח קול ומבט
לבחון,
האם נזרע הזרע
וגם נבט.
ואני ,
מניעה את קולך
על גופי
בשירת הזיה מוחשית
גורפת,
בנגיעת אצבעות
שורפת.
ערפל על זגוגית החלון,
דמותך מטפטפת
נוף חורף גשום
אל גני העירום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|