|
ספגת ביישנות סמוקה
כל השנים
בגד נכלם
שהופשל עם אפלה.
ידעת גוף דומם כפסל
דוחק את הרעד
לרגעים שאבדו.
טעמת טעם בשלות מאוחרת
שהסירה כלימת
להבה שהוצתה
ונחבאה.
סחררת רגש
שנדלק כברק
ואינו יכול
להגמל. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.