|
כפיתי על עצמי
את הבדידות הזאת
הייתי בחום חיבוקה
ולא ידעתי מה לעשות
כפיתי על עצמי את הסבל
את הקור האיטי הזה
שזורם בורידיי
שזורם בעצמותיי
שמקפיא את ליבי
ששכח להתמוסס
ששכח אולי,
שהוא אוהב
שכואב
שדואב
שמתגעגע. |
|
|
אני תמיד אוהבת
להכנס לדף
האחורי ולקרוא
בדיחות על השואה
ולספר אח"כ
לחברים שלי.
למשל, "איזה
אוכל היו אוכלים
בשואה?
שניצולים!"
או "מה זה ילד
בשואה? ילדון.
מה זה סבא
בשואה? סבון!"
ובעוד הם
מתגלגלים מצחוק
על הרצפה אני
לוקחת את כל
הקרדיט לעצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.