אתה מתרחק ממני,
אני מרגישה את זה.
אתה מתפוגג מהעולם -
משאיר רק זכרונות.
אתה מתחיל למות,
והפעם באמת.
המשפטים שלך, הבדיחות שלך,
ההווי שלך -
מוחלפים בזיכרונות ודברי שבח.
הדמעות הומרו בתהיות
השאלות במסקנות
המוות האכזרי שלך,
ברצון לעתיד טוב יותר.
ליאור, אל תמות,
לא עוד פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.