פיתחתי שיטה ליצר אווזים, שיטה מעולה, כל אווז עולה לי חצי
שקל.
היתי מאושר, חשבתי לעצמי שאוכל להתעשר מבשר האווזים שלי.
היתה רק בעיה אחת, האווזים היו מרים, לא יודע למה, הם יצאו
מרים.
והכבד שלהם, היה הכי מר.
לא הצלחתי להתגבר על הבעיה, אז החלטתי למכור אווזים כחיות מחמד
או משהו כזה. ייצרתי לי כמות נכבדה של אווזים ויצאתי לרחוב.
"אווז בשקל, מי רוצה אווז בשקל?" מאוד זול אווז שלם בשקל.
חשבתי שכל אחד צריך לפחות אווז אחד בבית. חישבתי שחצי שקל רווח
על אווז זה מספיק לי.
אנשים פנו אלי ושאלו אם אני באמת מוכר אווז בשקל. "בטח, שקל
בודד, רוצה?" הם היו נועצים בי מבט מוזר, וממשיכים בדרכם. שקל,
שקל אחד, זה כל מה שביקשתי על האווזים, נכון, הם יצאו לי מרים,
אבל בשקל כדאי לקנות אווז, גם אם הוא מר. לך תדע, אולי יום אחד
זה יהיה הדבר היחיד שתהיה צריך.
הבית שלי התמלא אווזים, ונהיה קצת צפוף. אז החלטתי להפסיק ליצר
אותם ולמכור אותם במחיר עלות. מצאתי ערבי מהשטחים שקנה את כולם
בחצי שקל האווז, אמרתי לו שהם מרים,לא שיקרתי לו, למרות
שיכולתי. הוא אמר שזה לא משנה לו, מי אמר שאווז מר זה לא
טעים?
אחרי חודש קראתי בעיתון, שערבי מעזה התעשר מזן נדיר של אווזים,
הוא מכר כל אווז במחיר שיא של אלף דולר האווז. מסתבר, שבמסעדות
בצרפת אווזים מרים נחשבים לגורמה, כי לא ניתן להשיג אותם
יותר.
אמרתי שכדאי לקנות אווז בשקל, גם אם הוא מר.