את שתמיד היית שם פתאום נעלמת לי מהחיים. את שתמיד עזרת פגעת
בי, בעצמך ובכולם. השארת אותי עם פצע בתוך הלב והמון דמעות
יבשות שפשוט לא רוצות לצאת. פעם כדי לברוח הייתי שוכב מול
הטלוויזיה רואה את השטויות שלי, אחרי זה היה את המחשב, שבו
גליתי את הצט שבו פגשתי אותך. והיה לי תמיד כייף איתך, ולך
סיפרתי באמת את כל מה שכואב, את כל מה שעל הלב והנשמה והראש.
וגם את חשפת את עצמך לפני. היינו שם בשביל שנינו, והיה בינינו
משהו ששום שפה לא יכולה לתאר באמת, אבל הדבר הכי קרוב לזה היה
אהבה. ואני אהבתי אותך והערצתי אותך והייתי נותן הכול בשבילך
והייתי נכנס למחשב רק בשבילך. היו אחרים שהיו לסיפוק זמני, אבל
אני הייתי שם רק בשבילך, ועכשיו את לא כאן ואני רוצה אליך, כי
איתך היה לי משהו - הייתי מאושר. אני אוהב אותך תמר, ואני
עדיין שומר על הקלף שלך מכל משמר.