New Stage - Go To Main Page

קרן מריקו
/
קטנטונת

כשעזבתי אותה בפעם הראשונה, לא תיארתי לעצמי שאני אתגעגע אליה
כל כך, למרות שכל אחת אחרת שפגשתי הייתה יפה יותר ומפתה יותר
ובכל זאת היה בה מין כישוף, שגרם לי להשתוקק אליה, כמו שלא
השתוקקתי לאף אחת אחרת!
אחרי הפעם הזו הבנתי שבמקרה שלה, חשוב לי לצאת להתאוורר ולטעום
מטעמם של נשים אחרות, אבל, אי שם בתחתית המוח היה ברור לי
שתמיד אני אחזור אליה, רק אליה, בתקווה שאולי עם השנים היא
תתעצב למה שתמיד חלמתי .
היא,  מצידה, לעולם לא שמרה לי אמונים, היה לה משיכה להזדיין
עם על מה שזז, בלי הבדלי מין דת וגזע, מה שבא - בא, שחורים,
לבנים, ספרדים, אשכנזים, יהודים ערבים ועובדים זרים חרמנים. תן
לה אותם כמה שיותר - סוטים וגוהרים, כמה שיותר - מכאיבים
ואכזריים, יש לה תסביך של הרס עצמי, היא נותנת לכולם למצוץ את
דמה ואחר כך היא מכישה באכזריות קטלנית עד מוות.
אם אני אסתכל אחורה להיסטוריה, בשלושים השנים המשותפות לנו,
היא הספיקה להתפתח באופן מדהים, קשה ממש להכיר אותה, ההזדקנות
מחמיאה לה עוד יותר מנעוריה, עם זאת, ככל שהיא מתפתחת יותר
ומתייפה יותר, ככה היא מסתבכת יותר, כאילו יופייה מביא לה רק
צרות.
היא קטנת מימדים וחריפה מאוד עם המון פוטנציאל לא מנוצל,
הטיפשות גוברת עליה בכל המובן של המילה, מאוד אמוציונאלית
והאמוציות תמיד גוברות על ההיגיון  שלה, אולי בגלל זה היא
מצליחה למשוך תשומת לב בכל העולם, הרי כבר אמרתי - יש בה קסם
מיוחד.
ואני, כמה שאני גאה בה, כך אני מתביישת בה, לפעמים, אני
מתביישת לומר שאנחנו בקשר.
בפעמים הרבות, שהתענגתי על חלקי גופה הרכים, כמהתי לחלקיה
המחוספסים וכשביקרתי את חלקיה המחוספסים התגעגעתי לרכים.
עיקר הרכות שלה היא באזור החזה, ככל שנברתי במרום גבעותיה
הענוגות והתערבבתי בפלומת שיערה הירקרק, שמכסה את אזור החזה ,
כך אהבתי יותר ויותר לנשום את הריח המוכר שלה, ריח מתוק של
נערת טבע שהשתפשפה ברגבי אדמה לחים.
עכשיו כשאני כותבת עליה, אני מפנימה לראשונה, שבעצם לא ביקרתי
לעולם בין ירכיה , פשוט לא יצא לי לרדת לשם, הסתומה ויתרה על
החלק הכי נשי שלה לפני שנים, היא החליטה למסור את הכוס של
האימא שלה ב-82.
עניין של זמן והדפוקה תוותר גם על השד השמאלי שלה, וואלה,
לפעמים אין לי מושג מה עובר לה בראש, פשוט לא יציבה! אני מנסה
להכניס לה לראש, שנותר לה שד מדהים, בכל פעם שרק מתאפשר לי אני
מלטפת אותה שם, נושקת לה ברכות מועכת מוצצת בהתמדה והתמכרות
אין קץ, הכול, רק שתבין שזה אחד החלקים המדהימים בגופה, שלא
תוותר על החלק הזה לעולם, אבל היא, כל משאביה וכל נפשה מרוכזים
בפופיק שבמרכז גופה, משום מה, כל מאהביה כולם כאחד נמשכים
דווקא לחלק הזה והיא, בעתות הנדירות שזה כבר קורה, מטפחת את
עצמה רק שם.
יש בינינו הפרש גילאים גדול, היא מבוגרת ממני ב-27 שנים,  אבל
בנפשה וברוחה היא ילדה קטנה, מתפתה בקלות לתענוגות זולים ודברי
חנופה, קצת אלכוהול מנטאלי והיא משתכרת עד כלות.
פעם הגיעו אלי שמועות, שכשהיא הייתה צעירה, היא הזדיינה הרבה
עם ערבים, היום היא רק שומעת את המילה ערבי, והיא מקיאה ישר,
משתינה ומחרבנת עליו בקשת, אבל מאחורי הגב, בלי שאף אחד יודע
היא עדיין נותנת להם לגעת בה ולזיין אותה, זונה - היא פשוט בת
זונה.
ואני עדיין מכורה לה, שדודה לה על התחת, כמה שאני לא אנסה
לבגוד בה, מה שאני לא אעשה כדי להתאהב באחרת, אני לא מצליחה,
פשוט לא.
היא מכורה לים, כמוני, היא אפילו הסכימה לבצע כריתת שד (הימני)
לטובת הים, מטורפת. היום היא טובלת את הפטמה הימנית, שנותרה לה
מהכריתה, במים המלוחים שלו, ואני מוצצת אותה קבוע, זה טקס
מיוחד של שתינו, שתינו מוטרפות על הטעם המלוח של הים.
לפני שנה יצאתי תקופה מסוימת עם אנגליה, לרגע חשבתי שהשתחררתי
מכבלי האהבה הישנים לטובת חדשים, לא עברו יומיים ואיכשהו הגיעו
אלי שמועות שהיא בצרה, ליבי, מחשבותיי, היו איתה, לא הפסקתי
לטלפן ולדרוש בשלומה, לא יכולתי להתנתק מכבליה ( את האנגלייה
שכחתי ברגע ), לרגע  לא נותנת לי מנוח במחשבות.
היא כמו האלמנה השחורה בדגם משוכלל,  לא רק הורגת את כל מי
שמנסה לעבר אותה, אלא, מחסלת גם את כל מי שנמצא בסביבתו. כל מי
שמפוצץ אותה באורגזמה אדירה, מת על המקום יחד עם כל מי
שבסביבה. ככה היא, רוצחת בדם קר, במיוחד את הנאמנים לה ביותר,
אלה שמתענגים על אדמת גופה, מלאת החברבורות והצלקות, אלה  שהכי
הרבה שומרים על נפשה. גם יומי יבוא, אני יודעת שזה רק עניין של
זמן.
יש לה חלק אחד בגוף שיש בו את הריח הכי משכר, קצת מעל עצם האגן
השמאלית, כשאני מצמידה לשם את האף אני כמעט מתעלפת מתענוג, יש
לה שם ריח מדהים, אויר הרים צלול כיין - ואני לא היחידה
שמתענגת על החלק הזה, הרבה אחרים מקודשים על אותה חלק, כל אחד
מסיבותיו הוא, אני בכל אופן בגלל הריח. והיא לא אכפת לה מכלום,
אפילו לא מעצמה, חיה את הרגע כאילו אין אלוהים, ובעצם בלב יש
לה יותר מדי אלוהים, אבל בכל מה שנוגע לגופה, היא מבחינתה תפסק
רגליים בלי שום בעיה, רגל שמאל לערבי רגל ימין ליהודי, שיריבו
על הכוס של האימא שלהם שבעצם נמסר למיצרי אחד, אחרי אורגיה
מטורפת עם עוד ברנש סתום עיין, לפני יותר מ-20 שנה.
מרוב שהם רבים על מערת הפלאים שלה, הם שוכחים בכלל לתת את הדעת
אם בכלל יש לה מה להציע, כולה מצולקת מדממת במחזור חודשי, שלא
נגמר אף פעם, וכל הגוף שלה עקוץ ממושבות של קרציות שמקוננות
בפלומות השעירות שלגופה.
אין בה כלום , נשבעת לכם שאין בה כלום לבת זונה.
ואם חושבים על זה היא בכלל לא אישה, אין בה שום דבר נשי, כולם
חושבים שהיא אישה, אבל היא בעצם גבר, תחשבו! היא בדיוק כמו גבר
שהאיבר שלו זקור וכל נוזל החיים בעורקיה מרוכז רק בו, ולא נשאר
דלק להפעיל את המוח, אלא רק לזין, כמה שיותר לזין ולעבר כל מי
שפותח לה את הרגליים ( יסלחו הגברים שבינכם...).
מדהים אפילו ברגעים אלה, שאני קולטת שהיא זכר בעצם, אני עדיין
כותבת עליה בלשון נקבה, קשה להשתחרר מהתרמית שלה, קשה להשתחרר
מהרשת הקוסמית הנשית שלה. אבל, היא זכר, תאמינו לי, היא זכר!
אני אפילו יודעת איפה היא מחביאה את הזין שלה, הוא  תקוע בתחת
של מישהו , אני לא אגלה בתחת של מי,
על זה תחשבו כבר לבד....



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/04 15:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן מריקו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה