הוא הגיע הביתה, הוא שנא להגיע הביתה אבל עדיין הוא כיבה את
המנוע ובדק את המראה האחורית ברכב, הוא עשה את זה תמיד כל
10-15 דקות. כל פעם שנכנס לרכב וכל פעם שיצא.
הוא יצא מהרכב ופתח את דלת ביתו, אישה חיכתה לו בפנים, פנייה
כועסות, היא שלחה את בתה לסבתא, כרגיל המכות החלו, היא השליחה
עליו צלחת, השברים השאירו חתכים עמוקים ומדממים. "כבר שעות אני
מחכה שתגיע מהעבודה, הארוחה התקררה!" כבר שנתיים שהיא לא בישלה
והוא מאחר. "מנוול", הוא התחמק מנר שנשלח לכיוונו, "הייתי מצפה
שלפחות תזיין את הכלבה הקטנה שלך בזמן העבודה ולא כשאישתך מחכה
לך בבית". היא חשדה בו כבר זמן מה. "היא לא כלבה קוראים לה
מריים ולא הזדיינו, אכלנו ארוחת ערב", ענה בקרירות היא הייתה
בשוק, החדר דמם, הוא המשיך ואני הולך לבלות שם את הלילה". הוא
הסתובב והושיט את ידו הפגוע על הדלת,"אתה תחזור?" שאלה
במתיקות, קולה כמעת גרם לו לסגת אילולי הכאב מפצעיו המדממים,
ליבו הקשיח מהכאב. "אני לא יודע" אמר ופתח את הדלת "מה עם
בתך?" מיהרה להוסיף.
נקודת התורפה שלו לילה, בתו "היא תגדל בלי אב או עם משהו יותר
גרוע". הוא כבר שאל את עורך דינו, במקרה של גט היא שומרת על
בתה. הוא סגר את הדלת "בוא נחבוש את הפצעים ואחרי זה תוכל לקבל
את הקינוח שלך" היא נישקה על לחייו והחליקה את ידה במורד חזהו.
"יש לנו שעתיים לפני שהיא מגיעה"...

בשבע הוא יצא מהמקלחת, באיחור, הוא שכח את המגבת ורץ לחדר
השינה מרטיב את המסדרון בדרכו, היא תכעס, ב 7:15 הוא ירד למטה,
אשתו כבר ראתה את הנזק ושלחה את לילה לשחק בחוץ, היא צרחה עליו
שהיא לא המנקה שלו, הוא לא היה יכול לסבול את זה יותר. "אני
יוצא להזיז את הבת שלך מהכביש". כמובן שהוא שיקר עוד בערב
הקודם הוא הודיע על מחלה כדי לבלות עם מרים, שייקחו את זה
ממאגר ימי ה"חופשת מחלה" שהצטברו לו במשך הזמן כבר לא אכפת לו,
הוא נכנס סוער למכונית. "איך היא מעיזה להשפיל אותי, אני מביא
את המשכורת הביתה!".

השעה הייתה 7:25 בעלה ייצא לפני כמה שניות, מכונית נשמע מבחוץ
היא פחדה, מאוד, הוא נסע לעבודה או שהוא הולך לכלבה הזו? היא
יצאה מהבית, בעלה היה שם על המדרכה, הוא בכה ומלמל, היא שמעה
כלב נובח, היה משהו מתחת למכונית, יופי הוא דרס את הכלב, הילדה
תהיה הרוסה, היא חיפשה אותה, הכלב עמד מאחוריה ונבח, אז הוא
דרס את רקס, הכלב של השכנים, בעלה ניסה לחבק את הגופה והתמלא
בדם תוך כדי, היא בחנה את הגופה, היה בה משהו מוזר, הייתה לה
יד, יד עם טבעת, טבעת שהיא נתנה לבתה שבוע לפני, היא צרחה,
צרחה שרק אם שאיבדה את בתה היחידה מסוגלת לעשות.