יום ראשון בבוקר
עולם חשוך וקר
ואני בנסיעות
למקום מוזר
האוטובוס מלא בירוקים
והארנק כה ריק
יושב לבד בספסל זוגי
ואין מי לחבק

אני חצי נרדם
ורואה נופים מהחלון
של הרים וישובים
של בוקר יום ראשון

ואז תזרח השמש
אוטובוס עוצר בצד
ואז את נכנסת
ואיני לבד
האוטובוס מלא בירוקים
אך לידי תשב
בחיוכה המדהים הזה
היא תמיס לי הלב

ואני חצי חולם
עלייך ואיך באת פתאום
תוהה איך איתך להתחיל
ולהחליף ת'טלפון

ובשיחה באמצע
קרה דבר נורא
ליעדי הגעתי
ולהפרד איתך כה רע
האוטובוס מלא הירוקים
ימשיך איתך אך בלעדי
אבל אל דאגה, בערב
אתקשר, אם לא את אלי

אני קץ מחלום
ויודע זאת בוודאות
את אהבת חיי
איתך אני הכל ובלעדיך אבוד

מוקדש לכל מי שנוסע הרחק הרחק מהבית בבוקר מוקדם של יום ראשון
ומעיז לחלום קצת...