ומסתבר שכל מה שאנחנו צריכים בסוף היום זה קצת חום. אז
התיישבתי לי מול התנור כשהבדידות חנקה אותי והייתם צריכים אותי
הכי הפריע לי שלא רציתם ואז הייתי צריכה אותי. ולא יכולתי לתת
לכם ממני כשהייתי צריכה קודם לטפל בעצמי אז המצפון דיבר ועשינו
שלישיה והמיניות של שלשום בליילה דעכה ושוב הרגשתי את הגוף
המעוות שלי צועק לו בשקט בשקט שרק אני אשמע והייתי טיפשה
כשהתפלאתי למה אתם לא מבינים שאני צריכה עזרה. כשכל העצות
נכשלו וכל מה שחיפשתי היה חום, נשארנו רק אני והתנור.
והכשלונות שלכם הופכים שלי והאכזבה מתפוצצת שם בפנים כשאין
מנוח נגמר הכוח ואי אפשר לטפל, אחרי שטיפסתי כל כך גבוה ונשאר
רק לרדת.
וכשכל המחזרים לא עושים לי את זה, זה אפילו דוחה ואז קצת
מחמיא, אבל בסוף זה שוב רק אני והתנור.
התנור ואני, אני, התנור והבדידות. אני, התנור והאכזבות. אני,
התנור והכשלונות. אני, התנור והדמעות.
אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.