הלכתי בגשם הלכתי בסתיו
הלכתי באביב ובשרב
כל הזמן שהלכתי
מישהו חיפשתי
תמיד האמנתי
שהמישהו הזה קיים
תמיד חשבתי
שהוא ממש שם
מעבר לפינה
או ברחוב הבא
אבל עכשיו זה ניגמר
ליבי שוב נישבר
ועד שחשבתי
שלרגע אותו מצאתי
חלף לו השרב
ולא מזמן גם הסתיו
חורף וקר
ופתאום מאוחר
פתאום אני מרגישה את הבדידות
פתאום אין עוד מהות
לא להמשיך ולא לחפש
ואין שום צורך בחיוך להתחפש
לא ישאר זיכרון
כי עד יומי האחרון
אחפש...
ואולי הוא אי שם
איפשהו קיים
מעבר לגבעות
ומעבר לים
והוא משאיר לי כתובות
כתובות בדם...