את קמה בבוקר ושורפת לי את הלב
מוסיפה עוד עוגמה וכאב, שיהיה עשוי היטב.
משחקת ברגשותיי כבצעצועים,
מנסה לראות מה זה עושה לי בפנים.
גופך נשק ופנייך תפאורה,
צער ויגון מציגים, של נפגעת לכאורה.
פטיש של אבן ויתד של עוצמה
ינפצו לרסיסים את ליבך
ויוציאו לאור גרעין של רגש
שפעם בגופך עוד התהלך
אלו מילותיי שנורות אל הדממה
אלו מילותי וזו המשאלה...
ארור ליבך אישה שטן
על היותו קשה וקר למגע
הפני עינייך אל גלגל הזמן
כי זמנו קרב ובא.
פטיש של אבן ויתד של עוצמה
ינפצו לרסיסים את ליבך
ויוציאו לאור גרעין של רגש
שפעם בגופך עוד התהלך
אלו מילותיי שנורות אל הדממה
אלו מילותי וזו המשאלה...
וכשתביטי אל תוך עיניי
תראי ניצוץ של להבה אחרונה
שגחליה עוד שורפים לתוך הלב והנשמה
ניצוץ של מה שפעם היתה אהבה
וכעת רק כאב ואכזבה.
פטיש של אבן ויתד של עוצמה
ינפצו לרסיסים את ליבך
ויוציאו לאור גרעין של רגש
שפעם בגופך עוד התהלך
אלו מילותיי שנורות אל הדממה
אלו מילותי וזו המשאלה... |
