נבו גולדמן / פורקן |
זעם אצור בפחד קוסמי
משתפך לכל עבר כמו יין אדום
במשתה אחרון
2. שחור ושוב פעם אדום
מתחלפים כמו החיים
בהינף יד ככה סתם
כמו קטיפת פרי
3. רוצה אני לשכב בשדות רוצה להשתחרר
מדעותיי
לבהות בהררי מחשבות לבלום במעשה ידיי
מציפות את לבי חופש לרוחי
משגעני
מכבידות על כתפיי לדם בשפתיי
התאוותי
מעביר את זמני בזוטות מיהו האדם שגורלו
יחרץ
לא תמיד מדובר בי ביד כל-יכול
מתחבא
אולי זו דאגתי חפש אותו
בליל ערפל
כלפי אותו אדם כמותי לא לדעת כי
ידעתיו
לבד בחדרי לצדי נשקי תפסוני אני דורש
מעשיי
אוחז בו בעוז בהכנעה כבר לא נכס
הרהוריי
לולא עצרתני מעשה עצמאי גופי ונשמתי
בוכייה
נורא ומורא היה בא
אם כי משועמם
אבל חזק פי מאה
הרסני ביום היוולדו
ובמותו ירצחו
4. פיצוץ קול רעם ונפץ
רעד בגופו הקטן נודם
יושב בתנוחה מעוותת
מביט לעבר השמש שמיים שחורים עוטפים
גופות מתים עייפים
חוזרים לזוהר הראשון
שהכירו בקצה הזיכרון
עולים יורדים ושוב עולים
גלים גלים חיים ומתים
בין גבולות הארץ
לדמיון שווא של האדם
ידיים כפותות פה שבור
דם בעיניים אין רגליים
אין שמיים רק ברכיים
מתחננים
שבר כלי הוא האחד
גם כולם נשברו
רעד קל קול ברק
ואז השמש הגדולה
5. האם כולם נגדי
אין זה טבעו של עולם
סובב סביב מסתובב
סביב עצמו לעד
ושום דבר האם מדובר רק בי
נהרות זורמים נחלים נשפכים
מתמלאים ממלאים נמלאים
לא מלא
האם זה כולם באמת
יערות גדלים שדות צומחים
מרבדים רבדים רגבים
יוצרים מרבד קסמים
אולי מדובר רק בך
אנשים חיים אנשים מתים
נושמים מנשימים נשמות
אבודות בעולמות אחרים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|