|
צועדת בנחל של תקווה
מגיעה למפל השנאה
שממנו אין שום דרך חזרה
באמצע המפל ענף יחידי
שמי שתופס בו נשאר תמידי
אבל אני לא תופסת
אני נופלת ונופלת
אין סוף
אין עצירה
הגעתי לסוף החיים.
לסלעים. |
|
|
אין דבר יותר
מעצבן מלכוון את
החום של המים
במקלחת.
כשאין מים
חמים...
יהודי גטו ורשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.