סתיו יובל / נקמה |
רחשי ליבי בשקט זועקים
מצפוני אינו מרפה ממני
זוכרת אותנו צעירים
על פניי חצי חיוך
מעט שמחה שהכאב נגמר
מעיני זולגת דמעה אחרונה
על אובדן אהובי הקר
אוחזת בסכין ביד אחת
והשנייה מגואלת בדם
כמו שהבטחת: "רק המוות יפריד ביננו"
ועכשיו בזרועותיי מת אתה מוטל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|