צמאה ורעבה הם פעלי מצב
תמידיים מאד
שרק מי שחי תלוי בהם.
הם אינם פעלים פעילים אלא סבילים.
כדי למלא אחר רצונם
צריך לפעול-
לתת מזון ומים.
ומה אם זה לא מספיק
והם דורשים זאת גם מהלב?
מאין יימצא המקור המספק להם את רצונם?
או אז בהרמוניה של שיתוף פעולה
יוצאות העיניים לעזרה
משוטטות מהר בחיפוש אחר העזרה
מתבייתות על הספק היחיד
שיביא את הגאולה.
הידיים גם הן נרתמות לעניין
מושטות לקרב את משיחן.
מושחות ולוטפות
שותות ואוכלות
ממלאות את סיפוקן.
תודה לכן על העזרה המהירה
אומרות בלהט הצמאה והרעבה.
עד לצימאון הבא.