אביב וסתיו / והוא ימשול בך |
בשלשלאות ברזל כפותה
כתונתה קרועה בלה
מבטה מעורר חמלה,
הוא עליה לא חס
ואומר בקול גס:
הראש למטה, שקט הס!
והיא תאהב ותעריץ
והוא ירדה כרועץ
בחיוך ובמחווה יקמץ
והיא תימשך כמגנט
תכרע תשתחווה למהפנט
והוא ימשול בה עד עת.
גבר אחר יביא פרח סתיו
יחייך אליה חיוך שובב
יפתח את הדלת פתח רחב,
תסטור היא לשתי לחייו
תטרוק אותה בפניו
ואחר מבטה מעלה
אל חשור עב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|