ילד! כמה שמחה הוא מביא!
כמה אושר! הצחוק המתוק הזה,
שערב כמו ציפור מול השתקפות שושנים,
גורם לפריחה בלב.
סבא יורד על ארבע כמו ילד,
ומבזה עצמו, כדי לספוג חיבה, שנהפכת לחיוך
ואחריה מפל הצחוק המתבקש.
בית שומם שידע רק דממה,
הופך לסופות רעמים ושמחה,
מאותו הרגע שהוא עובר את הכניסה.
וכשהוא עצוב, כולם עצובים איתו,
וכשהוא צוחק, כולם צוחקים איתו,
וכשהוא בוכה משהו מת בתוכך
והיית מעדיף להיות זה אתה,
שספג את המכה.
ואחרי שאתה שר לו שיר שמח,
והוא מביט בך עם חיוך חצי ירח
כמו כוכב הוא זורח,
כשנעצמות לו העיניים
והוא אל החלומות המתוקים בורח.



מוקדש לדניאל הילד הכי נינג'ה בעולם.