בין כתלי הזמן, נחים יודעי דבר,
יודעי דבר אשר ליוו את כל הסיפורים.
והיכן היה יודע הדבר שלי בשעה שהגעתי להשמדתי?
מאור עיניי כבה ומאז רפה נשימתי, כי לא רק הוני נבזז אלא גם
נשמתי...
ילד רך ואישה אוהבת, נשגב הדבר מהבנתי,
כיצד כל הזמן לקחו מקום הדברים ואילו הם - יודעי הדבר, שתקו
שתיקה לפי קצב המהומה.
אורות כבדים נישאים ממעל והאירו את דרכי, בלילה גיששתי, ניסיתי
לחפש את אחרון שרידי...
ואילו היית איתי כאן היום, הייתי לוקח ידך
נושק נשיקה רכה למצחך ולעולם, לעולם לא חוזר עמך לבקר בין כתלי
הזמן.
שלושה חודשים לאחר המסע.
השראה לכתיבת השירים: "השעון" - ק. צטניק, שירי ביאליק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.